היסטוריה וחשיבותו
בית המקדש הראשון היה מרכז דתי, תרבותי ולאומי של עם ישראל. זהו המקדש הראשון שנבנה בירושלים ושימש כמקדש ראשי עד חורבו בידי הבבלים ב-586 לפני הספירה. חורבן בית המקדש הוא אירוע חשוב בהיסטוריה של העם היהודי וסימן קריטי בתולדות הארץ והעם.
בניית בית המקדש
בית המקדש הראשון נבנה בימי שלמה בנו של דוד המלך. כאשר שלמה מלך ישראל, הוא בנה את בית המקדש כמקדש לה' במען להמשיך את השכינה שירדה על אוהל מועד. הוא בנה אותו בסגנון אדריכלי מרהיב, שמכיל את החצר החיצונית, החצר הפנימית, היכל הבית והקודש הקדשים.
עבודה וקרבנות
במקדש נעשית עבודה כהונית, כלומר, קבלת קרבנות מהעם והקרבתם על מזבח הקרבנות. היו קרבנות תמידיים וגם קרבנות פרטיים, כמו קרבן פסח ועולות. החלל הייחודי ביותר במקדש היה הקדש הקדשים, שבו נמצא ארון הברית.
מבנה וארכיטקטורה
בית המקדש היה מבנה מרהיב במיוחד, בנוי בסגנון סולמית והיה אחד ממרכזי העיר. המקדש עצמו היה מורכב משלושה חצרים: חצר החיצונית, חצר הפנימית וחצר העזרה. החצר החיצונית שימשה כמקום קבלת פנים ואיכות חינוך, והיכל הבית היה מרכז קרבנות התמיד ובו נמצאים שולחנות הקודש.

בית המקדש הראשון שימש גם כמרכז רוחני וכמרכז תרבותי וחינוכי לעם ישראל. הוא היה לא רק מקום של קרבנות ועבודה דתית, אלא גם מרכז של תורה וחכמה, ומקום שבו נקבלו החלטות מרכזיות בחיי העם ובמערכות המדינה.