קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום רביעי, כח בניסן, 15.4.26 יג בעומר*

כח בניסן הוא היום שבו לפי המסורת כבש יהושוע בן נון את יריחו, ותיקן את תפילת עלינו לשבח.

כיבוש יריחו והפלת החומות נעשו בדרך נס:

העם הקיף את העיר 7 ימים, וביום השביעי, לאחר 7 הקפות, תקיעת שופרות ותרועה, החומות קרסו והעיר נכבשה.

ההכנות למבצע היו רוחניות: יהושוע הורה על צום והכנה רוחנית, תוך הבטחה אלוהית לניצחון.

ה' ציווה שהעיר תוקף כששבעה כהנים תוקעים בשופרות, ארון הברית מאחוריהם ומאחורי ארון הברית כל העם.

בששת הימים הראשונים הקיף ביחד עם ישראל את חומת יריחו בכל יום פעם אחת,

וביום האחרון הקיפו עם ישראל שבע פעמים את העיר, כציווי ה',

ולאחר שנשמע קול השופר תוקע תקיעה גדולה עם ישראל הריע (תרועה) וחומות העיר נפלו תחתיהן.

יהושע אסר לקחת שלל מהעיר, והיא הוכרזה כ"חרם" (קדש לה').

בניגוד לכיבושים אחרים,

כיבוש יריחו הודגש כמלחמה נסית המעידה על השגחת ה'.

ובמצב שבו אנו מצויים כיום, נבקש מכולנו לכוון את הנס של הפלת חומות יריחו,

שהתדר שלו חל ברגעים אלו ממש...

קודם כל על הלבבות של עם ישראל- שיפלו כל המחיצות בינינו, ותתגלה האהבה האלוקית שתחבר את כל כנסת ישראל יחד כאיש אחד בלב אחד,

אך גם שנס זה יהיה לעזר לחיילינו בגבול הלבנון, בעזה, ומעבר לים, וישמש להפלת אויבנו בחיזבאללה, בחמאס, ובאיראן.

המלחמה ביריחו מזכירה במעט את מעמד הר סיני,

במלחמת יריחו יש התגלות של ה' המפילה פחד ואימה כמו במעמד הר סיני, רק שבניגוד למעמד הר סיני שבו היראה היתה בתוך עם ישראל,

הפעם עם יהושוע להבדיל מזמן משה,

יש לעם כבר כלים בנויים בתוכפ כדי להתמודד,

ולעמוד בהתגלות,

ותושבי יריחו הם אלו שנהיים משותקים ואינם נלחמים.

הנס הגדול של נפילת החומה, המזכיר את קריעת ים סוף, משאיר רושם עז על כל העמים.

יריחו נותרת כזיכרון לכך שבארץ, בניגוד להר סיני, יש השראת שכינה בדרך קבע, וזה רק אנחנו שחוסמים את אור השכינה מלהתגלות, ורק אנו הם אלו שישיבו את אורה להתגלות על ידי הסרת המחסומים והמחיצות שבנינו בליבנו,

ומכאן אנו מגיעים לעניין הפלת חומת יריחו בהיבט הרוחני-

יריחו- זהו חוש הריח- המבטא כפי שציינו כבר את החיבור לנשמה, הארץ- משולה לגוף האדם.

בין הנשמה לגוף ישנם חומות הסתרה, מחיצות שמסתירות מהגוף והנפש את מלא אור הנשמה, ומנתקות את זרימת השפע האלוקי השלם מלהתגלות בתוכם.

כך נוצרת מציאות של חוסרים, של מחלות, וכד'

אך כל זה זה מכיוון שאנו נמצאים במצב תודעתי שמכונה-גלות,

וביכולתנו לשנות זאת, על ידי שנעבור למצב תודעתי המכונה- גאולה.

דרך תקיעות בשופר ותרועות- ניתן להפיל את אותם חומות הסתרה ומחיצות,

בדרך ניסית שמעל הטבע.

בקבלה מוסבר שקול השופר מגיע מפנימיות הכתר,

נטול מילים- מעל השכל,

ללא תחכום- מצנר אמת טהורה,

והנשיפה היוצאת ממעמקי הלב- יוצרת חיבור ישיר בין האדם לאלוקות.

את חומות יריחו הפילו בתקיעות ותרועות-

*קול התקיעה*- מבטא חיבור לשלם, מצב מושלם, מצב שבו האדם מחובר לעצמו ולאלוקות בלי שבר.

תקיעות השופר- מבטאות את החיבור הפנימי לאמת, ואת הרצון התמידי להשתפר,

להיות טובים יותר, להשתדל יותר להיות האהבה האלוקית שנועדנו להיות, על כל היבטיה פעם בחסד, פעם בגבולות,

ותמיד שואפים עם המבט קדימה.

*קולות תרועה*-מזכירים יבבה,

רצף קולות קצרים ומהירים המזכירים בכי, זעקה מהלב, כאב עמוק, ורצון לשינוי,

זאת קריאה לנשמה,

מתוך גלות פנימית- שתתגלה.

קולות התרועה מחברים אותנו לנשמה דווקא מתוך החוסר,

אנו מריעים ומעודדים את עצמנו להתחבר מחדש לתעצומות האור ששכחנו שהם חלק בלתי נפרד מאתנו...

כך יוצא שהיום ממש,

לאחר יום הזכרון לשואה,

כמה ימים לפני יום הזכרון לחללי צה"ל,

אנו זוכים להתחבר אל התדר הגבוה כל כך של *הפלת החומות*-

הפלת כל מחיצות ההסתרה שיושבות על לבבותינו,

עורלת הלב שמסתירה את מעמקי הלב שלנו לעצמנו ולסביבתנו,

ולהתחבר ברובד עמוק ואותנטי הרבה הרבה יותר עם יקירינו, עם כל עם ישראל,

ומאפשר לנו לחבר את כל חלקי השכינה, על כל רבדיה המגוונים יחד מחדש למרות השוני הרב בין הגוונים.

באופן מושלם מתחברת הפלת חומת יריחו,

עם תיקון הספירות של היום- מידת היסוד שבגבורה,

שמבקשת מאתנו לשזור את כל כוחות הגבורה שהשגנו בימים הקודמים- *ביחד*, לזר אחד שלם ומאוזן,

ולהשתמש במידת הגבורה דווקא בעל מנת.לגלות את *מעוז האהבה הענקית שבליבנו*, ולהסיר את כל המחיצות שמסתירות אותה מהעולם, על ידי שנלמד איך להביא את הגבולות הנקיים לתוך כל הקשרים ומערכות היחסים שלנו–

מבלי לנתק, אלא דווקא *לחזק*-

וליצור גבולות בריאים שיקחו בחשבון את כל מנעד הרגשות שלנו וירכיבו אותם באופן הכי נכון לכל רגע ורגע בחיים- בתוך

מערכות היחסים שלנו עם יקירינו.

בפשטות זו היכולת שלנו להציב גבול ברור תוך שאנו נשארים מחוברים!!

להיות אמיתיים וכנים– מבלי להתרחק, וכך ליצור אמון בקשר דרך גבולות בריאים.

גבול נכון לא הורס קשר- נהפוך הוא, הוא בונה אותו להיות יציב וחזק.

אז איך נעשה את התיקון בפועל?

נלמד להקשיב לצרכים שלנו, ולבטא את רצונותינו, ונציב גבולות הנכונים עבורנו בתוך הקשרים ומערכות היחסים שלנו, מבלי הצורך שלנו להתנתק, לברוח, או להתפוצץ ולריב,

לחוש בטחון להיות כנים עד הסוף, ולבטא ולומר את כל שעל ליבנו בנחת, ברוגע ומתוך רצון אמיתי ליצור תקשורת בונה עבור כולם.

ולסיכום:

הציבו גבול ברור – אבל הישארו בקשר,

דברו את האמת שלכם – מבלי להיסגר.

שימו לב האם אתם שותקים כדי להמנע מקונפליקט?

או מתרחקים במקום לדבר?

קחו אדם אחד, שתרצו להפיל את חומות ההסתרה וההגנה שיצרתם מולו,

ואמרו לו בכנות את שעל לבכם, גם אם קשה לכם לבטא זאת, עשו זאת ברוך ובעדינות.

לימדו ליצור אמון ואמינות שהם קשורים מהותית במידת היסוד,

ועמדו במילים שלכם;

אם הצבתם גבול, עמדו בו.

והחשוב מכל, אל תפחדו מקרבה עם גבולות,

דווקא קרבה עם גבולות בריאים, היא קירבה שמאפשרת בטחון להסיר את כל מחיצות הלב

ולהיות אותנטיים עם עצמכם ועם סביבתכם,

להישאר בנוכחות עם הרגע הזה,

ולהוות חיבור שלם עם האינסוף והאלוקות בכל רגע ורגע בחיים,

שיאפשרו לכל השפע של השם יתברך להתגלם ולהופיע הישר אל תוך מציאות חייכם.

הרבה פעמים:

כשיש גבול – מתרחקים,

או כשיש קרבה – מוותרים על הגבול, והתיקון הוא: ליצור קירבה אותנטית, כנה ואמיתית עם גבולות בריאים,

ולחזק את מערכות היחסים שלנו דרך פתיחות וכנות

לא רק לדברים הטובים והמחזקים, אלא, גם לבנייה במקומות שעדיין דורשים

שיפור- סוד השופר.

אנחנו פה במסע שמלמד אותנו כל רגע מחדש כיצד להשתפר ולגלות יותר אהבה אלוקית אמיתית ומדוייקת מתוכנו,

שהיא אהבה בונה, מחזקת ויציבה, שיש בה גם חסד וגם גבורה, וכך היא מייצרת את פאר ושלמות האהבה, ומאפשרת

לכל אחד מאתנו לאט לאט

לעשות השתוות צורה אמיתית עם אור האהבה האלוקית,

ברוך שהחיינו וקיימנו לאלו הזמנים🙌🙌