יום 11 לספירת העומר-הנצח שבגבורה, ויום הילולת יהושוע בן נון

*בוקר אור ליום שני, 13.4.26 כו בניסן, יא בעומר*
היום חל יום פטירתו של יהושוע בן נון, תלמידו של משה רבנו, שקיבל להמשיך דרכו של משה, ולהוביל את עם ישראל בכיבוש הארץ.
בתקופה שבה אנו מצויים וממש נלחמים על חיינו פה, יש ענין חזק להתחבר לכחו והנהגתו של יהושוע, שבשמו גם טמונה המילה ישועה מאת ה',
אך בהנהגתו לימד אותנו שהישועה מאת השם מגיעה
דווקא מתוך החיבור לכוחות הנפש הפנימיים,
והטמעת אור השם- אור הנשמה, בתוך הרגשי הנפש, ומעשי הגוף
ושילוב האמונה, התקווה בכוונות, בפעולות ובמעשים.
אם הנהגת משה רבנו נחשבה להנהגת החמה- הנהגת ישירה של אור הקדוש ברוך הוא בגילוי ישיר על עם ישראל בניסי ניסים,
הוצאתם ממצרים בזרוע השם ובניסיו, החזקתם במדבר בדרך על טבעית עם מן משמים, באר מרים שנפתחת להם בכל מקום שמתיישבים, כעת,
אנו מתבקשים להתחבר להנהגת יהושוע,
שנחשבת להנהגת הלבנה, זו שאין לה אור משל עצמה, אלא מקבלת אליה את אור החמה, ומחזירה אותה דרך הרגש, הפעולות והמעשים כאור חוזר שמאיר את הבריאה כולה.
שלא נתבלבח לרגע הנהגת יהושוע את עם ישראל וכיבוש הארץ כללה ניסי ניסים מאת ה'!!!
אך הפעם הניסים משולבים בתוך הטבע, ממש כפי שאנו חווים אותם כיום דרך פעולות החיילים, הטייסים, המבצעים המשובחים שצה"ל, המוסד ויתר הכוחות מצליחים לחולל....
בעוד משה הביא את התורה מהשמיים (הורדת "אורות" רוחניים), יהושע הטמיע אותה בארץ (הפיכתם ל"כלים" מעשיים), וכך גם אנחנו נדרשים בימים אלו ממש לחבר בין שמים וארץ, על ידי חיבור לאור התורה, למצוות, לסיפורים, לחוכמה שבה, ובעיקר לאמונה שבלב,
והורדתם למעשים שלנו,
לכל הפעולות שאנו מתבקשים להוציא מהכח אל הפועל,
להגשמת כל המטרות שלנו
כפרטים וכאומה,
וכך להאיר את כל עולמנו
ולגלות את כח הנפלא של פתיחת התודעה עם הגשמה של מציאות לגמרי חדשה שאנו מתבקשים כעת לחיינו להכניס.
וכך נאמר על העברת תורת משה לעל ישראל:
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע (מסר את דברי התורה) לזקנים";
ה"זקנים" הם חכמי ישראל של אותו דור שהעבירו את המסורת הלאה, לדורות הבאים.
הכינוי "בִּן נוּן" שהוצמד לו במקום "בֶּן נוֹן"- כי היה הבן של נון,
רומז לנו על שרש הבינה/תבונה שזכה לה כגדול תלמידיו של משה רבינו, וכמובן האות נון- מייצגת את שער ה 50 דקדושה שלה זכה משה במותו,
ולכן לא נכנס לישראל,
כי כעת התפקיד של יהשוע היה להוביל את כל עם ישראל ביחד להשיג בכוחות הנפש והגוף,
כיבוש הארץ שזה כיבוש הרצון הבהמי, את אורות שער הבינה,
השער למאור הנשמה, שייכנס לארץ- לגוף.
בימים אלו, בתוך כל המערכות והמלחמות שאנו עוברים,
זורח אור בעולם שמאפשר לכנסת ישראל- לעם ישראל, המשולה ללבנה,
ממש כמו יהושוע,
לזכות להגיע ולקבל את שער ה 50 - דקדושה ולפתח את שערי הגאולה והורדתם אל תוך המציאות.
וקצת נעבור על הנהגתו של יהושוע-
הפעם הראשונה שפוגשים את דמותו בתורה לאחר יציאת מצרים, כשמשה מצווה עליו לגייס לוחמים להילחם בעמלק שתקף את ישראל, ויהושוע מביס את העמלק בעזרת תפילותיו של משה והרמת ידיו לשמים.
אז גם נרמז לו שהוא זה שיוביל את עם ישראל לארץ, ויאלץ לסיים את משימת השמדת עמלק.
היום, נוכל להדליק לו נר להתחבר לכוחו, ולבקש להשלים את העבודה הפנימית של השמדת עמלק בתוכינו,
הכוחות שמושכים אותנו מטה...
וכך נראה אותה מתבצעת גם בכל המציאות החיצונית.
יהושוע היה נשיא שבט אפרים,
ויצג את שבטו כאחד מ 12 המרגלים שיצאו לתור את הארץ.
לפני כן שמו היה הושע,
ולפני משימת הריגול הוסיף לו משה את ה י',
נקודת החוכמה האלוקית שתלווה ותאיר אותו במסע ואילך.
כידוע, בחזרתם מהמשימה רק יהושוע וכלב דברו בשבח הארץ, ונטעו תקווה בעם ואמונה בהצלחת הכיבוש של הארץ בזכות החיבור של עם ישראל לה'.
לפני פטירת משה הוא מבקש מה' שיבחר באיש ראוי שימלא את מקומו לאחר מותו וינהיג את העם בסבלנות ואהבה,
איש "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" כדי ש"לֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".
ה' מקבל את בקשתו של משה ומורה לו למנות את יהושע בן נון, *"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"*,
לממשיכו וממלא מקומו במעמד פומבי לעיני אלעזר הכהן הגדול וכל גדולי העם.
לאחר האבל על מות משה, מצווה ה' את יהושוע לצלח את הירדן ולהחל בכיבוש הארץ
ופה מתחיל המסע שלו עם עם ישראל המשלב ניסים בתוך מעשי עם ישראל ממש.
הפעם זה לא משה שעושה להם את הניסים, אלא זה הם מייצרים את הניסים ומתחברים להשם, ואף לדרגת נבואה.
"קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל . כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ .
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמאוֹל .
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ . כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ".
*נס חצית הירדן*
לאחר שלושה ימי היערכות, הורה יהושע לכוהנים לצעוד ראשונים יחד עם ארון הברית לתוך נהר הירדן מול העיר יריחו. כאשר רגלי הכוהנים נחו על מי הירדן התרחש נס פלאי: מי הירדן נעצרו לפני מקום עמידתם של הכוהנים ונערמו לחומת מים שגָבְהָה והלכה, משל נבנה שם פתאום סכר בלתי נראה, ובינתיים עם ישראל כולו חצה את הירדן היבש ועלה לגדתו המערבית. רק לאחר שכל העם השלים את חציית הירדן ועמדו כולם על הגדה המערבית, הורה יהושע לכוהנים לעלות מערוץ הנהר ואז חזרו המים לזרום במורד הירדן.
*נפילת חומות יריחו*
במשך שבע שנים הוביל יהושע את העם במלחמה נגד 31 מלכים ששלטו בשטחי הארץ, ובמשך שבע שנים נוספות פיקח על חלוקת הארץ בין השבטים.
למרות שהנהגתו היתה הנהגת לבנה, ששילבה מלחמה וכח גבורה של עם ישראל,
כיבושו של יהושע את ארץ כנען היה רצוף ניסים על טבעיים.
יריחו, העיר הראשונה שאותה כבשו, הייתה עיר מבצר מוקפת חומות ענק בלתי חדירות. אלוקים ציווה על יהושע לערוך מצור על העיר במשך שישה ימים וביום השביעי לתקוע בשופרות.
כאשר עשו זאת, חומות העיר נבלעו באדמה ועם ישראל כבשו את יריחו ללא כל קושי.
אם ניקח את סיפורי התורה,
ונבין את נצחיותה,
נבין שהכח של יהושוע הוא כח שטמון בכל אחד ואחת מאתנו,
הנהגת יהושוע- הנהגת הלבנה, המקבלת מאורו של השם יתברך ואז מוציאה מתוכה אור חוזר, מגלה את כוחותיהם הפנימיים של הגוף והנפש לחבור אל הנהגת "יריחו"-
חוש הריח- הנהגת הנשמה.
וזאת כי הנשמה לא כמו הגוף והנפש אינה נהנית באמת מחושי העולם הזה כמו טעם ומגע,
אך זוכה ליהנות מחוש הריח-
ריח ניחוח להשם..,
שעולה מעלה מעלה, וזה ריח המעשים, הגבורות, החסדים, והמצוות של עם ישראל,
שמייצרים יום יום ניסי ניסים בעולם.
מי יתן והיום נזכה להתחבר להנהגת יהושוע הפנימית,
יחד עם תורת משה האור שמגיע לנו מלמעלה, ונשלים את הייחוד- והאיזון הפנימי של כוחות משה ויהושוע בתוכינו,
הזכרי והנקבי,
האיש והאשה,
קודשא בריך הוא ושכינתיה,
שבתוך כל אחד ואחת מאתנו,
ונזכה לשלמות המדרגה.
וזה בדיוק מתחבר לתיקון הספירה היומית שלנו-
הנצח שבגבורה,
הנצח- המחבר אותנו להתמדה, לאמונה, להמשיך בדרך לא משנה מה... ולהישאר בתקווה גם כשקשה,
גם כשלא הכל ברור,
גם כלא הכל ידוע,
אך הניצוץ שבלב ממשיך להוביל אותנו, ולחזק אותנו מבפנים בידיעה
שיש השגחה מלמעלה,
שאנחנו כן מתקדמים,
שיש מי שמכוון אותנו
כדי שנגיע ליעד של הגשמה וגילוי של אור השם בחיינו.
את כוחות הנפש הללו
שאנו מגייסים מכח הנצח שבנשמה,
אנו מורידים לחיינו באמונה ובהתמדה המוטמעים במחשבות, בכוונות ובמעשים שלנו,
ומאפשרים לנו לצלח את המציאות בגבורה,
להתחבר לכוחות העוצמה הפנימיים הנצחיים של הנשמה
שנגישים לכל אחד ואחת מאתנו אם רק נבקש לקבלם
ונאפשר להם להתגלות ב
בנפש שלנו, ולהוביל אותנו להמשך עשיה באמונה
ולהגשמת כל שאיפותינו הגבוהות ביותר כפרטים וכאומה🙏🙌

שיהיה לכולנו בהצלחה🙌

