קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום שלישי, כ ניסן, 7.4.26*

הערב נחגוג את חג שביעי ואחרון של פסח, ובו התרחש הנס הגדול של קריעת ים סוף;

צריך להבין שיש פה סיפור של חיבור ניסי בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, שכינתו-

שבו, השכינה ברגע אחד של אמונה, שמה כל מבטחה בו,

קופצת אל הים עוד לפני שנפתח, ואז הקדוש ברוך הוא פותח מלמעלה את האינסוף ממש, ופותח לה נתיב לצעוד בו...

בטו בניסן יצאו ממצרים, ובליל שביעי של פסח הגיעו בני ישראל לים סוף, נעמדו מול הים חסרי אונים כשהמצרים רודפים אותם ומגיעים לאחוריהם.

אז הניף משה את המטה,

ובסוד שמות עב (72 שמות הבורא עליהם נרחיב בהזדמנות) נקרע ים סוף לגזרים, והם חצו אותו בתוך יבשה.

המדרש מספר שתחילה הים עוד היה שלם, והראשון שקפץ למים הוא נחשון בן עמינדב, נשיא שבט *יהודה*, ונכנס עד שכל המים כיסו את ראשו ופניו, ורק אז נפער הים...

אקט אמיץ של אמונה מוחלטת בהשם יתברך, שקיים בליבו של כל יהודי שקופץ למלחמה, שקופץ ונרתם לכל מעשי החסד והנתינה הדורשים גם גבורה

בחיים שלנו פה בארץ ישראל.

רבים לא יודעים זאת, אבל במדרש כתוב כי הים לא נחצה לשניים כמו שמתואר במרבית הסיפורים והסרטים, אלא,

הים נקרע ל 12 שבילים נפרדים,

שביל לכל שבט מישראל,

סוג של מסר עבור כולנו-

שלכל אחד משבטי עם ישראל יש נתיב דרך שונה בתוך העולם הגשמי, ואנו לא צריכים לנסות לכפות את הנתיב שלנו, את ההשקפות ודרך החיים שלנו על האחר, אלא, נדרשים כולנו לצעוד יחד זה לצד זה, במקביל.

המדרש מספר על הנס כי המים הפכו לקירות זכוכית מוצקים מרשימים, והקרקע יבשה לגמרי ובתוכה כמעין פסיפס יפיפה,

וכך חצו את הים יחד כולם בבטחה.

עוד עניין שלא רבים יודעים הוא שבני ישראל חצו את הים לא בקו ישר קדימה, אלא בצורת קשת, כלומר, יצאו ונכנסו מאותו הצד.

לפנות בוקר כשהמצרים החלו לרדוף אחריהם אל תוך הים,

שבו המים וכיסו אותם, וצבא מצרים, רכבו ופרשיו טובעו בים.

בשחרית, בעת שראו משה ובני ישראל את הנס הם פתחו ב-שירת הים, שירה ספונטנית עוצמתית מהלב להודות ולשבח את הבורא על הנס הגדול והנורא שהשם עמם.

זהו פורטל קוסמי- שער ענק שנפתח בזמן עבור כולנו

בכל שנה בשביעי של פסח

שער המפגיש אותנו עם הפוטנציאל של שערי ים האינסוף של מעלה,

ומאפשר לנו ליצור גשר המחבר אותם ולשלשל משם את הרצוי ולהכניסו אל תוך העולם הגשמי שלנו - אל תוך ים ה-סוף,

לבטל את הפער (פרעה)

שיש בחיינו בין הרצוי- למצוי,

ולהכניס את כל שאיפותינו הנשמתיות הגבוהות בצורה מקודשת, ומבורכת אל תוך חיינו.

לכן, סגולה אדירה היא לקרא בחצות הלילה או לפנות בוקר את שירת הים הנפלאה,

בהתרגשות רבה,

בתחושה שהשכינה היא אנחנו, קוראת לבעלה הקדוש ברוך הוא, ובשמחה עצומה

קופצת אל הים, משחררת כל מורא ופחד,

ומבקשת לפתח גשר שיחבר אותה אליו,

וזה הזמן עבור כל אחד ואחת לזמן שפע של פרנסה, זיווג למבקשים, שלום בית, אהבה נשמתית, שלום בישראל, ובין העמים,

וכל מה שהנשמה כבר יודעת שצריך להכנס אל חיינו

ברגעי הנס האדירים הללו

כדי לגאול אותנו ואת עולמנו!

וכעת, נעבור לתיקון המיוחד שאנו עוברים היום ממש בספירת העומר, ההוד שבחסד-

אחד התיקונים הכי עדינים ועמוקים שיש-

אם נצח שבחסד לימד אותנו להתמיד בנתינה, אז הוד שבחסד מלמד אותנו כיצד להתנקות לגמרי מתחושת ה"אני נותן" שבתוך הנתינה....

להישאר תמיד בענווה,

ולהוסיף הודיה על כל הזמנות שהשם מזכה אותנו להיות בנתינה🙌

אז בפשטות הוד שבחסד מאמן אותנו ביכולת לתת ולהעניק בפשטות, מהלב, בענווה,

ולא חלילה להרגיש "מעל" מי שנותנים לו, ולא להזדהות עם התפקיד של "הנותן" בכלל,

נהפוך הוא,

לראות זאת כאהבה טהורה שמגיעה מעומקא דליבא,

נטולת מניירות של אגו מסביבה,

ומלאה בהודיה ושבח לקדוש ברוך הוא על הזדמנות החסד שהיזדמנה עבורנו לעשות.

אז איך נעשה התיקון בפועל?

נבקש לתרגל נתינה אמיתית מהלב, בפשטות, בצניעות ובענווה, מתוך אהבה טהורה לבריאה ולכלל הנבראים שבה, ורצון אמיתי להעניק, ללמד, לעשות טוב לאחר, כדי שיהיה פה טוב לכולם.

כשאנו עוזרים ומסייעים לאדם אחר, הבאר שלנו מתמלאה גם כן, אז נוכל לחוש את שיתוף הפעולה ההדדי, ולא להתקע בחשיבות עצמית.

התרגול הוא לכוון את המחשבה "זכיתי לתת – מודה לה' כי טוב, זה מבחינתי בכלל לא מובן מאליו"

אל תספרו או תתרברבו על מעשה חסד, אלא, רק תתמלאו באהבה שהוא מביא עמו אליכם....

היום השתדלו

לא לשתף אחרים במה שעשיתם, לא לחפש הכרה על פעולות חסד, ספירת ההוד שבחסד מבקשת מאתנו לנקות כל אגו שיש, ולהבין שהכל הכל הכל, גם מה שאנו מקבלים, וגם מה שאנו נותנים- מגיע מאת השם יתברך🙌🙌

תנו קרדיט, פרגנו לאחרין,

תרימו את מי שמסביבכם-

כמובן, תפרגנו באמת על מה שיש, ולא חסר... הקדוש ברוך הוא מילא את כולנו בשפע של מתנות שמבקשות לצאת ולהתגלות...

היום פרגנו לילדים, לבעל, לחברים הקרובים על מעלותיהם, על תכונותיהם המיטיבות, ועל מעשיהם.

הסכימו להיות "מאחורי הקלעים", ולתת את הבמה - להם.

עשו מעשה טוב אחד מהלב

מבלי שידעו שזה אתם,

מבלי לקבל שום הכרה חיצונית על כך.

נסו לזהות אגו רוחני שאולי התגנב...

"האם אני מרגיש שאני 'יותר טובה' כי אני נותנת?"

אם כן – זה טבעי, אבל כאן בדיוק טמון התיקון להכיר בכך שהשפע לא מגיע מאתנו!!

אנחנו, כולנו כל אחד הוא צינור אור אחר לקדוש ברוך הוא,

לכן נגביר את ההודיה על הכח שהוא מעניק לנו, ומאפשר לנו בכלל להעניק ולתת...

תרגול קצר להוד שבחסד

עצמו עיניים,

קחו 5 נשימות עמוקות,

הרחיבו את בית החזה,

מלאו אותו באור,

ואפשרו לאור לרדת את לבטן התחתונה,

וממנה אל הרגליים,

כך שכל גופכם יתמלא באור

דקדושה, אור ספירת ההוד

המחברת אותנו אל אהרון הכהן בכבודו ובעצמו....

הרגישו את האור שעובר דרככם – מלמעלה מהאינסוף חודר את צ'אקרת הכתר וזורם דרך כל הגוף למטה וממלא את האדמה בזרם האור הזה...

אתם לא המקור,

אתם המעבר, הצינור,

אתם נשטפים באור,

ומאפשרים לו לזרום

מתוך ליבכם החוצה- לסביבה,

ודרך כפות רגליכם-

אל אמא אדמה...

אמרו בלבכם: "אני כלי להגשמה. אני צינור של אור. הזכות הגדולה שלי היא להיות צינור נקי וטהור ולהזרים את האור ולנתבו למעשים ופעולות של אהבה טהורה וחסד."

ככל שתרגישו פחות צורך שיראו אתכם, ככל שאתם מרבים בפעולות החסד, ותשיגו

יותר שקט ופשטות פנימיים,

תקבלו משוב מהבריאה שאתם צועדים בדיוק על הנתיב...

הוד שבחסד💎

שיהיה לכולנו בהצלחה🙌💎