קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום שלישי, כז בניסן, 14.4.26 יב בעומר*

*ההוד שבגבורה- הקדושה שבגבורה המשולבת ביום זה של זכרון לנרצחי וניצולי השואה והגבורה*

מצמרר לדעת שהתאריך בו נבחר להתקיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה על ידי הכנסת נקבע בכ"ז בניסן (אפריל), כפשרה בין תאריכים שונים שהוצעו כדי לציין מכל אירועי השואה דווקא את-

*מרד גטו ורשה*

שפרץ בערב פסח י"ד בניסן ה'תש"ג, 19 באפריל 1943, ומסמל באופן מאוד משמעותי את רוח הגבורה היהודית

שאף פעם לא נימוגה,

אפילו כשלא היו שום אמצעים להתנגדות.

מכיוון שלא יחברו טקסי זכרון עם ערב חג, הפסח, בחרו מועד קרוב בכז ניסן.

המועד נבחר בשל סמליותו המחברת גם את ימי ספירת העומר - שילוב של אבלות יחד עם חיבור לתעצומות נפש פנימיים, בתוך שבוע התיקון של מידת הגבורה,

וכך מעביר מסר חזק של צמיחה לאומית מתוך החורבן.

כמובן שחודש ניסן עצמו

הוא החודש שבו נגאלו בני ישראל בגאולה ראשונה,

ומסמל את התקווה שבלב העם היהודי לגאולה העתידית, והשלימה.

ואם ניקח בעומק בעומק את כל סיפור השואה, כחלק מתהליך הגאולה, שבעקבותיו הוקמה מדינת ישראל, שלמעשה מייצגת את תחילתה,

אז נוכל לחבר את הכל לימינו היום, שמייצגים את תחילת השלב האחרון של הגאולה הנצחית,

שבה אנו שוב מתמודדים עם צוררים ואויבים המבקשים לכלותנו,

אך הפעם, להבדיל אלף אלפי הבדלות אנחנו בעלי צבא חזק, מדינה איתנה ויציבה כלכלית,

ואפילו למרות גודלה הקטן-

הולכת ונגלית כמעצמה בינלאומית.

והיום, תיקון ההוד שבגבורה-

מתחבר באופן מושלם עם יום הזכרון, כי ההוד מחבר אותנו

לאהרון הכהן הגדול,

שיא הקדושה הפנימית,

קודש הקודשים,

בדיוק כפי שהיום הזה מציין

את כל הנשמות הקדושות

שממש הוקרבו כקורבן על המזבח, ובזכותם ממש אנחנו זוכים לחיות פה היום בתוך

מדינה ריבונית, עצמאית, חזקה

ולהיות חופשיים בארצנו

ארץ ציון וירושלים.

הוד שבגבורה הוא תיקון עדין מאוד המבקש להכניס לתוכינו ענווה.

דווקא אחרי שבנינו כח, גבורה, התמדה, כעת אנו מתבקשים ללמוד להשתמש בו לא לשליטה, לא בגאווה,

אלא, בקודש קודשים, בשיא הענווה, כשירות למען הכלל.

ממש כפי שעושה מדינת ישראל כעת במלחמתה מול איראן,

שאיננו מבקשים השתמש לרעה בכוחינו, אלא, נהפוך הוא,

להשתמש בו בסופו של דבר להשכנת שלום בעולם,

כפי שהיה אהרון הכהן ידוע

כמשכין שלום בין הבריות.

כך גם ההוד שבגבורה מבקש הפעלת כח לא מתוך אגו,

אלא, כח נקי ומדויק למעו מטרות נעלות, למען הכלל, ולמען הבריאה כולה.

בפשטות הוד שבגבורה מחבר אותנו לחוזקות שלנו, מבלי להתגאות, להציב גבולות בריאים מבלי צורך בעליונות,

לשלוט במציאות אך מבלי להיות "שליטים"

כוח ועוצמה שיש בהם המון המון צניעות🙌🙏

איך נעשה את התיקון בפועל?

נשים לב

האם אני צריכ/ה להרגיש "שאני צודק/ת" כדי להיות בשליטה?"

ולהחליף זאת במחשבה פתוחה יותר, שבכל סיטואציה שנקרית בדרכי גם לי יש מה ללמוד מתוכה.

נבקש לנקות מעצמנו נוקשות שמביאה אותנו למבוי סתום,

נבדק האם אני קשוח/ה מדי?

או חד/ה מדי בתגובות?

ונבקש להוסיף רכות, טון רגוע

מילים עדינות, סבלנות,

בתוך הגבולות.

והחשוב מכל, נלמד *להקשיב לצד האחר* גם כשאנו בטוחים שאנחנו צודקים.

במקום להתעקש, נעצור ונקשיב באמת, אולי נגלה פתאום דברים שלא הצלחנו לראות מנקודת המבט שהחזקנו.

זה יפתח בנו עומק חדש, ומבט גבוה יותר על המציאות.

בתוך כך נקפיד שלא להכנס למאבקים מיותרים, היכן שלא נחוץ, ננסה יותר לזרום עם המציאות (פחות לשלוט), ונסכים גם להודות בטעויות.

לסיכום - ההוד שבגבורה מבקש מאתנו ללמוד כיצד להכניס רוך, ענווה, וקדושת הבריות כולם לתוך המבניות, הגבולות והכח ההכרחיים גם הם בבניית חיים מאוזנים🙌🙏