קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום שלישי, 19.5.26 ג בסיון, מז בעומר*

פרשת השבוע- פרשת נשא

פרשת נשא הנקראת בסמיכות לשבועות, ליום החתונה

בין ה' לעמו ישראל,

עוסקת בהמשך ההכנות של עם ישראל להקמת המשכן- מקום בו תשרה השכינה האלוקית בארץ,

כך יוכל עם ישראל להתנשא, להתרוממם, להתעלות ולהתקדש מכל העמים,

ולחוש את הזכות להיות בברית הנישואין המקודש עם הקדוש ברוך הוא.

הפרשה ממשיכה את מפקד הגברים של בני שבט לוי,

וחלוקתם לתפקידים לעבודה במשכן לפי משפחות.

בפרשת במדבר (הפרשה הקודמת) בני משפחת קהת קבלו את תפקיד נשיאת שינוע כלי הקודש השונים.

בפרשה הנוכחית (נשא),

גברי משפחת גרשון הראויים לעבודה, קבלו אחריות על שינוע יריעות המשכן שכיסו את דפנות והתקרה כחלק מהחצר,

ובני משפחת מררי קבלו אחריות על שינוע קרשי המשכן, הבריחים והאדנים, וחלק מגדרות החצר.

והפרשה ממשיכה בעוד ציוויים אלוקיים שקיבל משה לעם ישראל ביום הקמת המשכן:

* שליחת המצורעים, הזבים, הטמאים, אל מחוץ למחנה.

* השבת גזל- אדם שגזל חברו, ונשבע שבועת שקר, יחזיר את הגזלה לו או ליורשיו ואם אין אז לכהנים, בתוספת 25 אחוזים, וקורבן "אשם" למשכן.

* "אשה סוטה"- איש החושד באשתו שבוגדת עם אדם אחר, מתרה בה שלא לשהות לבד עמו, ואם תעשה כן, יביאה בדין "אישה סוטה" אל המשכן, שם יערוך הכהן פעולת מחיקת פסוקים מהתורה במים, יקריבו מנחת שעורים, וישקו אותה בטקס רוחני שבו אם אכן בגדה המים יגרמו לה לחלות ולמות, ואם לא, תתעבר ותזכה ללדת.

* דיני נזיר- אדם שנדר להיות נזיר אסור בשתיית יין, באכילת ענבים, בתספרות ובטומאת המתים. באם נחשף לטומאת המת, עליו להביא אל המשכן כבש (קורבן עולה), כבשה (קורבן חטאת), איל (קורבן שלמים), ומנחה העשויה ממצות, ויגלח שערותיו במשכן בטקס מיוחד.

מתנות וקורבנות הנשיאים:

ביום חנוכת המשכן נשיאי השבטים הביאו מנחה מיוחדת,

שש עגלות אליהן רתומות 12 בהמות.

2 עגלות עם 4 בהמות לבני גרשון,

4 עגלות עם 8 בהמות לבני מררי,

ובני קהת ללא עגלה, כיוון שנושאים את כלי הקודש על כתפיהם.

ובנוסף, לכבוד השמחה הגדולה של בנין המשכן כל נשיא קיבל יום נפרד להביא קורבן מיוחד מאתו ומשבטו להשם יתברך.

קערת כסף (במשקל 130 שקלים), מזרק כסף (70 שקלים) מלאים בסולת;

כף זהב מלאה בקטורת;

פר, איל, כבש ושעיר עיזים; בנוסף, לקורבן שלמים מיוחד הובאו שני בקר, חמישה אילים חמישה גדיים וחמישה כבשים.

וכאשר משה היה מגיע אל המשכן, היה שומע את קולו של ה' מתגלה אליו ומדבר מעל הכפורת.

בימינו מאז שחרב בית המקדש, אמנם אין משכן, ומקום גשמי לשכינה לשרות בו, מלבד,

הכותל המערבי, אותו החלק מחומה המערבית של בית המקדש השני שבנה הורדוס,

ונותר עומד על כתליו עד היום, ועליו נאמר שהשכינה לא משה ממנו, ולא תמוש משם לעולם,

שומרת את הלב של עם ישראל

מחובר לעד, עד שניזכה לכונן ולבנות ולהרכיב את כנסת ישראל השלימה, חיבור של לבבות כאיש אחד בלב אחד,

וכך להוביל לבניה של בית המקדש השלישי והנצחי ועמו את הגאולה השלימה,

אך לשכינה יש מקום בתוך הלב של עם ישראל, ברחמים שאנו מפציעים זה על זו כשמישהו זקוק לעזרה, באהבת חינם שאנו מתבקשים לגלות אחד לשני,

ובקול השם שמדבר עם כל אחד ואחת שמבקשו דרך ליבו,

ממש כפי ששמע משה את קול השם במשכן,

כך אנו יכולים לשמוע את קולו של השם, ללא קול חיצוני,

רק מתוך הרגש הלב שמנחה ומדריך אותנו כיצד לפעול,

מה לעשות ברגעים של בלבול, קושי, או משבר, וגם ברגעים של שמחה והודיה להשם על כל ה- יש.

ועד כה עסקנו בלוויים, וכעת נותן השם מתנה ייחודית לכהנים,

את התפילה היחידה שהגיעה הישר מהקדוש ברוך הוא מהעליונים: ברכת הכהנים:

דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם: (במדבר ו, כג-כז).

למעשה ברכת הכהנים טומנת סוד גדול מאוד של הורדת ברכת השם מן העליונים לעולמנו,

העברה אלקטומגנטית של אור רוחני עליון, דרך ידיהם של הכהנים ישירות אל עם ישראל המרכין ראשו לקבלת הברכה האלוקית משמים לארץ

דרך הכהן המשמש כגשר לחיבור בין העולמות.

והיום, יום 47 לעומר,

הוד שבמלכות,

ראו עד כמה התיאום מושלם עם פרשת נשא,

ההכנות למשכן, שהם הכנות גשמיות להתרוממות הפיזית, הרוחנית והרגשית של עם ישראל לקראת מעמד הר סיני.

עם ישראל מתבקש להתחבר לקדושה, להוד, לענווה, להודיה ולהכניסם אל תוך המלכות,

אל תוך מציאות החיים,

ממש כפי שנהגו לעשות בזמן קיום המשכן, והמקדש.

שימו לב שבימים אלו חגגנו את יום ירושלים, ובשבועות עם ישראל מצטווה שוב לעלות לירושלים..., ממש המציאות מזמנת את כולנו לעלות ולהגיע לכותל, מקום שריית השכינה,

לפתח את הלב ולהשיא את המבט למרומים, ולבקש את הייחוד האישי והלאומי עם קודשא בריך הוא, להכין את עצמנו לברית הנישואין

שתישא כל אחד ואחת מאתנו, ואת העם והאומה שלנן על כנפי מלאכים להשגת והגשמת רצון השם פה בבתינו, עם משפחותינו, וכאומה ועם שנבחרו לשליחות ותפקיד של הדהוד אור השם, האמת האלוקית, ודרך הישר-אל

פה בארץ בעולם הגשמי.