קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום חמישי, 23.4.26, ו באייר , יום 21 לעומר*

אומרים שבגאולה האור שיאיר בעולם יהיה כל כך גדול-

עד שכל החגים יתבטלו כולם,

לא יהיה בהם יותר צורך או טעם, מלבד חנוכה ופורים.

למה דווקא חנוכה ופורים?!

כי בהם האירו אורות הניסים

לעם ישראל מתוך התעוררות ועבודה מלמטה.

בפורים בזכות אסתר ומרדכי שכינסו את העם לצום

והשפיעו על אחשוורוש

וכך הובילו מציאות של ונהפוכו,

ובחנוכה בזכות המכבים

שנלחמו מעטים מול רבים ביוונים, גרשו אותם, טיהרו והאירו מחדש את המקדש;

אך האור הגדול ביותר שמתגלה

שכדאי שנשים את ליבנו עליו,

בייחוד בשנים האחרונות

הוא האור שמחבר בכוחו את כל עם ישראל יחד- כאיש אחד בלב אחד, האור של יום העצמאות,

שמתאפשר בזכות מאות אלפי

הלוחמים הגיבורים של עם ישראל, שנלחמים בגופם ונפשם

בכל החזיתות, ואלפי יחידות

כדי שנוכל לשמור על עצמאותנו וחיינו פה בארץ ישראל.

האור של העצמות,

שמחבר את כל עם ישראל יחד

על כל גווניו, זרמיו, ושונותו

סביב עצם-המהות, הסיבה

השרשית שבגינה התכנסנו כולנו פה יחד בארץ הזאת

להקים מדינה ובית לעם היהודי,

אחרי 2000 שנות גלות.

וכעת, פרשת השבוע מסתנכרנת בשמה עם יום הזכרון ויום העצמאות, ובמהותה מחברת אותנו אל יום הכיפורים,

עליו נאמר שהוא כ-פורים.

הפרשה מחברת שתי פרשות - *אחרי מות וקדושים*,

וכאלו ממש מסבירה לנו

את מהות המשך החיים,

כיצד עלינו לבחור בחיים,

גם לאחר אבידות כואבות,

קשות, וכה רבות של חיילים גיבורים וקדושים,

נשמות קדושות שעוזבות את העולם בקידוש השם,

לאחר חיים כה קצרים, ומשאירות מאחוריהם מורשת ענקית של גבורה,

ומשפחות שצריכות לקום מהשבר, ולבחור בכל יום מחדש

להמשיך את החיים,

והדרך הטובה ביותר לכך היא

דרך הנצחת יקיריהם באינספור מפעלי חיים שונים,

שמעצימים את החיים פה והופכים אותם טובים יותר,

למען שמם וזכרם,

וזה מחבר את כולנו לציווי הפשוט: *ובחרת בחיים*!!!

פרשת השבוע נפתחת אחרי מות שני בני אהרון, שאומרים שהיו נשמות גבוהות וקדושות אף ממשה ואהרון,

אך נכנסו לקודש הקודשים ללא רשות, ושלמו על כך בחייהם,

ואולי זה נדב ואביהו פתחו את השער עבור נשמות הגיבורים הקדושות כל כך שבזמננו פשוט נאלצים לגשת הישר אל קו האש והתופת כדי להגן ולכפר על כולנו, ולאפשר לנו המשך חיים.

מיתת נדב ואביהוא בפרשת "אחרי מות" מתוארת כ"סוד הנשיקה" - דבקות עצומה באור העליון עד להתפשטות הגשמיות, המלמדת על היכולת להיכנס לקודש הקודשים....

ממש כפי שגיבורינו החיילים הקדושים שנהרגו על קידוש השם זכו לעשות.

בפרשה ה' אומר למשה לצוות את אהרון להיכנס לקודש הקודשים *אך ורק פעם אחת בשנה*- ביום הכיפורים, ואז, מסביר לו כיצד יכפר על עם ישראל ביום הזה, ונותן את המצוות הקשורות ביום:

צום של בני ישראל,

אי עשיה של כל מלאכה,

ועבודתו הייחודית של הכהן הגדול שיכנס לקודש הקודשים בלבוש מיוחד הכולל סט בגדים לבנים, ולא בגדי הכהונה הרגילים המוזהבים,

ויקטיר שם את חלב החטאת קטורת לה' על המזבח.

ויביא פר לחטאת לכפר על בני משפחתו, איל לעולה, ושני שעירים שיעשה ביניהם הגרלה, ואחד יהיה לכפרה על חטאי בני ישראל וטומאתם, ומכל פשעיהם, ויהרג על ידי שליח מיוחד שיקח אותו למדבר, והוא יהיה *שעיר לעזאזל*, והשני יוקרב על המזבח להשם.

ויקח הכהן מדם הקורבנות,

ויזה באצבעו על פרוכת קודש הקודשים ועל קרנות המזבח.

בזמן זה, *לא יהיה כל אדם* באוהל מועד, עד צאתו-

וכיפר בעדו ובעד כל קהל ישראל.

מחבר אותי לעניין שבפסח האחרון, לא הורשו להתכנס ברחבת הכותל אנשים,

והורשו להכנס רק מעטי מעטים....

והתחושה היתה מאוד דומה,

שכרגע, הקדוש ברוך הוא מרחיק את עם ישראל מלהתקרב לכותל, המקום הכי קרוב לקודש הקודשים, כי מתבצעת שם איזשהי הכנה לקראת הבאות.

וממשיכה הפרשה לפרט כי קורבנות לבורא עולם מותר להקריב *רק* באוהל מועד,

עד כדי שמי שיקריב מחוצה לאהל יכרת מבני ישראל.

כמו כן, ניתנה מצוות איסור אכילת הדם של החיה,

כי בתוך הדם נמצאת נפש החיה.

לכן כששוחטים חיה או עוף יש לכסות דמם בעפר.

וזאת הסיבה שההלכה כל כך מקפידה בענייני דם החיה הנשחטת, שנפש האוכל את המזון לא תושפע מנפש החיה.

בהמשך הפרשה עוברת לעסוק בדיני עריות,

ומפרטת את קרובי המשפחה שאסור שיהיו יחסי אישות ביניהם.

כמו גם האיסור לקיום יחסי אישות עם אישה נידה, משכב זכר או בהמה.

הסוד המרכזי המתגלה מתוך הפרשה הוא הפיכת ה"אש הזרה"'- יצריות, התלהבות לא מבוקרת לאש קודש עבודת ה', תוך שילוב עבודת יום הכיפורים -הכפרה הפנימית, עם המצוות החברתיות- החיצוניות,

ומלמדת כיצד להעלות את הנפש מעבר למוגבלות התאוות והיצרים של העולם החומרי.

הפרשה מורה כיצד לקחת את האנרגיות הנמוכות ("אש זרה") ולרומם אותן לקדושה.

ומחד, מפרידה בין תהליכי הקודש שנעשים באוהל מועד-בית ה', לבין מצוות בין אדם לחברו, אך מנגד,

מדגישה שהקדושה צריכה להישמר בכל פרטי החיים - במאכל, בלבוש ובקשרים החברתיים (בין אדם לחברו),

ובעצם מלמדת אותנו

שקדושה פנימית (עבודת ה' ביום הכיפורים) חייבת להתבטא גם בקדושה חיצונית (בחיי היומיום),

וזה סוד תיקון העולם, הבירור וההפרדה בין קדוש לטמא, טוב ורע, שזוכה עם ישראל לעשות🙌🙌

ואם בתיקון עולם עסקינן, נעבור לתיקון המידות של היום:

מלכות שבתפארת-

סגירת המעגל של כל השבוע –

להביא את האמת המאוזנת

שלמדנו לחבור אליה במהלך כל עבודת שבוע התפארת לביטוי חי, ברור ונוכח בעולם,

משמע, לחיות את האמת הנשמתית, את המהות שלנו, עד לכל פרט בחיינו ממש.

להיות אותנטיים,

לבטא את האמת שלנו בצורה נוכחת, ברורה ומורגשת,

ולחיות בהרמוניה אמיתית כשהפנימיות שלנו,

העצמיות שלנו,

המהות שלנו מבוטאת היטב כלפי חוץ!!

וכך היופי הזוהר של הפנימיות מתממש ונראה במציאות.

עם ישראל,

אנחנו ממשיכים להתעלות...

מצויים בימים מיוחדים מאוד מאוד!!

בהצלחה רבה לכולנו🩵🙌