קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום רביעי, יט באייר, 6.5.26 יום לד בעומר*

*פרשת השבוע-בהר בחקתי*

היום נעסוק בפרשת בהר, ובהמשך בלי נדר נעסוק בפרשת בחוקתי.

פרשת בהר עוסקת בקדושת הארץ אליה מביא ה' את עם ישראל.

כי הארץ אשר ה' נתן לעם ישראל, קדושה ומיוחדת ל ה' ממש כמו עם ישראל.

והפרשה פותחת ב *מצוות שמיטה*- שבת שבתון לארץ - וב *מצוות יוֹבֵל*- שנת החמישים, בה יקראו דרור לכל יושבי הארץ, וישובו כל אחד לאחוזתו, כל איש אל משפחתו, לא יזרעו, ולא יקצרו, *כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִ֨ן־הַשָּׂדֶ֔ה תֹּֽאכְל֖וּ אֶת־תְּבֽוּאָתָֽהּ:*

כשם שעם ישראל קיבל את השבת ביום השביעי,

כך האדמה של ארץ הקודש מקבלת שנת שבתון בשנה השביעית,

וכל בעלי הקרקעות החקלאיות מצווים בשנה השביעית פשוט לשמוט אותן למשך שנה מידיהן, להפסיק את העיבוד, הטיפול והגידול, ולאפשר לאדמה לנוח ולהתחדש,

וכאלו ממש לשחרר את חזקתם עליה, ואת הנותר עליה עליהם להשאיר לכלל.

אפשר לראות מצווה זו

כמצווה כדרך הטבע,

כמו שאדם זקוק לשבת יום מנוחה, כך גם נדרש לתת זמן אוורור והתחדשות לאדמה,

אך יש פה גם עניין עמוק יותר, של התובנה החשובה-

שכל אדם ואדם צריך להפנים, והיא שדבר אינו באמת שייך לנו במציאות החומרית...

כל שאדם מקבל וזוכה לו,

גם אם הוא אדם עשיר ובעל אדמות, גם אם הוא מנכ"ל גדול, או כוכב גדול, או כל דבר אחר...

על כולנו לזכור תמיד שכל מה שיש לנו- הוא מאתו יתברך,

ואם הקדוש ברוך הוא נותן שפע לאדם, עמדה או משרה בכירה, עליו להשתמש בשפע שקיבל, בתבונה, ולנסות להידמות בהתנהלותו לקדוש ברוך הוא,

ולחשוב תמיד גם על ההזדמנות שהמעמד נותן לו להשפעה למען הכלל.

עלינו לזכור שהחיים בעולם הזה הם זמניים, ולאחר מותנו הנשמה אינה יכולה לקחת איתה מאום מהנכסים שצברנו, מהעסקים שיצרנו,

ישנה בדיחה שאפילו עם הגרביים לא קוברים אותנו...

עירומים כביום היוולדנו.

אז מה כן לוקחת הנשמה איתה לעולם הבא?

את "החלוקא דרבנן" -

הלבוש הרוחני שלו זכתה ואותו בנתה.

ולבוש זה נבנה ממעשים של השפעה, ממצוות, מכל מה שאדם השפיע ונתן פה בעולם הזה.

מצוות היובל לאחר השנה ה 49,

לאחר 7 שבתונים לאדמה,

מעצימה את עניין קדושת הארץ-

*וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַֽחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֽשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ:*

בשנת היובל ישובו איש לאחוזתו, לא יזרעו ולא יקצרו,

ויאכלו את התבואה מן השדה.

היא כבר מלמדת אותנו,

שגם אדם שבמציאות הזמנית היה עבד לאדונו, ישנה שנה-

היא שנת היובל- שנת ה 50

בה הוא משתחרר לחופשי...

ושוב יש פה רמז למציאות הרוחנית, שמלמדת אותנו ש"במשחק החיים" פה הכל זמני... ולהכל יש סוף

וגם עבד משתחרר לחופשי,

ובגמר התיקון כל איש חוזר אל אחוזתו.

והפרשה ממשיכה בפירוט המצוות וההתנהלות בשנת היובל והשמיטה,

ושוב רומזת לנו על כך שבסוף, שנת היובל היא שנת הגאולה,

ולא משנה מה, בשנה זו

יגאל...

ושוב שנת ה 50, מרמזת לנו על שער ה 50, שער ה נ',

שער הבינה הקדושה,

כי הארץ בסוד היא הרצון,

ובגמר התיקון הרצון של כולם יתוקן, משמע, בין אם יבין זאת

ויתקן עצמו מתוכו,

או בין שישלם את המחיר של להיות עבד וכד' למען תיקונו,

בשנת הי-ו-בל- שנת הגילוי של

י ספירות ו- וו קצוות- שש מידות האלוקיות שב-לב,

תשוחרר המציאות כולה

ותגיע הגאולה השלימה.

ולבינתיים..., עם ישראל קיבל את המצוות הללו, לקיימן,

להתייחס לארץ הקודש כארצו של ה', להתייחס לכלל הרצונות שלנו- ולבקש להתחבר דווקא לרצון הגבוה של הנשמה - ולאפשר לו להוביל אותנו,

ולהצעיד אותנו עד שנחצה ונעבור בשערי הגאולה.

פרשת בהר מסתיימת בציווי:

*לֹא־תַֽעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִשְׁתַּֽחֲוֹ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:*

*אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה:*

*כִּי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:*

פה עם ישראל מתואר כעבדי השם, אך הזהר הקדוש מלמד אותנו שעבד מדובר על דרגת עבודת השם, ועם ישראל בתהליך התיקון ועבודת השם עובר שלבים ודרגות:

מלעבוד את השם כעבד,

כאשר התורה נכפתה עליו,

וככל שתודעת עם ישראל נפתחת, וההבנה מהי הזכות לעבוד את השם מתגברת,

והאהבה ויראת השם הופכת ליראת כבוד, כך עם ישראל עובר לעבוד את השם בדרגת בן,

וככל שגם שלב זה עולה מדרגה, ועם ישראל מתקדש מתוך גילןי רצון השם שבלב (שנת יו-בל-/ י-ו לב), ומתגברת תשוקתו להשם ממש לקראת גמר תיקון והגאולה, הופך עם ישראל לדרגת אשה, היא השכינה הקדושה, היא האשה היחידה הנבחרת של השם יתברך,

ואז סוף סוף יגיע מועד

החתונה, הייחוד, החיבור

של קודשא בריך הוא ושל הכלה... השכינה שתתעלה מעלה מעלה ותשוב אל מקומה🩵

והיום לא נשכח, יום 34 בעומר,

יסוד שבהוד, מתחבר לנו שוב

באופן מופלא עם פרשת השבוע, עם הסודות שמאחוריה, שמלמדים אותנו ומכוונים אותנו לדרגות התקדשות ל ה',

כך תיקון היסוד שבהוד לוקח את מידת ההוד הקדושה,

המלמדת אותנו ענווה,

ומחבר אותה עם מידת היסוד שהיא מידת ההתקשרות וההתחברות והמחויבות-

ומלמדת אותנו שרק כאשר נבקש להיקשר באמת ל ה' בכל כוונה, מחשבה, ומעשה שלנו,

נוכל לחוש אותו פועם מתוך ליבנו, ולהתעלות בדרגות עבודת השם, ויראת השם, ולעבור השתוות הצורה, והידמות לו,

עד שנשוב חזרה לפעול בדרגת האדם השלם,

שליבו מחזיק את אור האחד- אור היחידה,

וכל הבריאה סובבת ומשלימה אותו בהרמוניה פלאית עליונה🙌🙌

שיהיה לנו יום של חיבור עמוק לסוד הויה שבלב,

ליסוד שבהוד,

להדהוד ה' ורצונו מתוכינו,

מתוך הקשרות והתחברות אמיתית של מידות הלב,

תשוקה ודבקות ורצון

להיות שליחי השם

בעולמנו, בדיבורינו, במעשינו,

ובכל כוונותינו

אמן ואמן🙌🙌