אדריכלות אנושית מרכבה לשכינה
*בריאת העולם – עבודת העליון*
בבריאה האדם אינו שותף.
שישה ימים נברא העולם
והיום השביעי – שבת.
שש בתוך שבע.
שש+שבע = 13
שלמות שנחתמת באחד.
ישנם דברים רבים
בחיים שהם כך
הם עוברים דרכנו
קורים עלינו
הנשימה. פעימות הלב.
עצם קיומנו בעולם.
אין בהם מאמץ.
הם מתרחשים מתוך החיות האלוקית עצמה.מתנת חינם בה האינסוף פועם בנו ,
זו בריאה.
*בניית המשכן – עבודת האדם*
לעומת זאת המשכן אינו נברא.
הוא נבנה.
כאן מתחילה עבודת האדם.
בפרשות המשכן יש שלושה עשר פרקים של תיאור הבנייה.
האריכות הזו איננה טכנית בלבד היא מלמדת משהו עמוק:
כדי שתשרה שכינה בעולם
האדם צריך להקהיל כוחותיו אל אחד,
תנועת “ויקהל” פנימית
אל לב הויה אהבה
לאסוף:
מחשבות
חומרים
אנשים
כסף
אומנות
חכמה
רצון
עד שנוצר בית.
*אדריכלות של קודש*
אדם שבונה בית צריך
לחשוב על הכול בפרטות רבה-
באיזה כיוון יעמוד הבית
כמה חדרים יהיו
איפה המטבח
איפה הסלון – מקום ההתכנסות
היכן ינוחו
היכן החלונות ומה יראו דרכם
היכן תעמוד הדלת
איזה חומר לרצפה
איזה צבע לקירות
מערכת החשמל
תוכנית התאורה
ועוד אלפי אלפי פרטים.
זהו מעבר מבריאה כללית
לאדריכלות מדויקת
בה לכל בורג יש משמעות
לכל פינה יש כוונה
*האדם בצל האל*
המשכן מגלה סוד עמוק:
האדם נברא בצלם
בצל, בצל הרוח,
כמו אדריכל קטן
המהדהד את האדריכלות
של הבריאה. תהליך בניית הבית מלמד את הצורך לצמצם את הרצון האינסופי אל תוך קירות מגבילים.
הקב״ה בנה עולם.
האדם נקרא לבנות בית
תוך העולם.
משכן.
משפחה.
מרחב חיים.
*ואז קורה דבר פלא*
כל עוד הבנייה נמשכת
שזו עבודת אדם - עמל של חומר וזמן
אך כשהיא מסתיימת
מתרחש דבר חדש- השכינה שורה
המאמץ האנושי מגיע אל קצה -
אל 'חסימה' הגבלה מבנה ,הקירות עומדים הגג הונח והכוח האלוקי
שכבר היה, נסתר בתוך המאמץ
מתגלה בעין גשמית.
“וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד
וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן”
אדריכלות של
לב נתיבות חכמה
במציאות גשומה
תחילה מקהילים כוחות פנימיים ואז הם נגלים מתפקדים במציאות הגשמית
הבית נבנה בלב המחשבה
בלב הבינה
בלבבי משכן אבנה -
החכמה משרטטת נתיבים
האדם מניח אבן אחר אבן
באיזון מושלם בשם ישורון שיעמוד יציב וקיים
במציאות הגשמית
נעשה משכן
נעשה בית
האדריכלות האנושית
הופכת
מרכבה לשכינה
