קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום חמישי, 30.4.26 יג באייר, יום 28 לעומר*

יום 28 לעומר תיקון- *מלכות שבנצח*, סיכום כל שבוע הנצח, והטמעת הארת מידת הנצח בתוך ליבנו, נפשנו, פעולותנו ומעשינו.

עד שמידת הנצח הופכת את ההתמדה שלנו לחלק בלתי נפרד ממי שאנחנו, ואת הנוכחות של עשייתנו ופועלנו- ברורה, חיה וקיימת בעולם.

ההתמדה שלנו במשימתנו, מטרותינו, הופכת לחלק בלתי נפרד מהוויתנו.

היום אנו כבר משיגים את היכולת לחיות בהתמדה את שליחותנו הגבוהה, להיות יציבים, אמינים, בדרכנו,

ומיישמים את ההרגלים הנחוצים לכך בחיינו.

אם יש עניין שאתם רוצים לקדם, ומרגישים שבכל זאת לא התקדם מספיק, היום זמן מצוין לפעול, לעשות, לא לדחות,

פשוט וברור בלי סיפורים שתספרו לעצמכם, דרמות ומניעות.

מידת הנצח חייבת להתגלות מתוככם לסביבה שלכם,

לכן אם לקחתם התחייבויות- תעמדו בהם.

בקשרים ומערכות יחסים- היו נוכחים בפעולות, ומעשים מעבר למילים.

היו היציבות וההתמדה שאתם מבקשים להשיג, וקחו אחריות על תפקידכם להיות מה שנועדתם בתוך החיים, כך משיגים מלכות אמיתית👑

הערב חלים ומצטלבים שני אירועים חשובים גם יחד:

*פסח שני*

*והילולת רבי מאיר בעל הנס*

פסח שני- כשמו כן הוא, *הזדמנות שניה*, עבור כל מי שלא יכול היה להקריב קורבן פסח במועדו.

בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו בני-ישראל את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים בי"ד בניסן, והקריבו את קורבן הפסח.

על-פי הציווי האלוקי, רק אנשים הטהורים מטומאת מת יכלו להביא את הקורבן.

קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת בזמן זה באה למשה בטענה: "אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני-ישראל"?

משה שמע את טענתם, והעבירה ל ה', והקדוש ברוך הוא השיבם ש 30 יום בדיוק לאחר מועד פסח ראשון,

יצויין חג פסח שני,

ויתאפשר לכל אלו שהיו טמאים, או בדרך רחוקה בזמן פסח ראשון להקריב קורבן הפסח כהלכתו.

היום אמנם אין משכן, ואין הקרבת קורבנות בצורתה המקורית, אך אנו יודעים שקורבן משמעותו התקרבות ל ה',

שבפנימיות זה התקרבות לנשמה, לאמת, לדרך ולתכנית של נשמתך בצורתה הנעלה,

השליחותית, המחוברת להשפעה העליונה.

כך שיום יד באייר נחשב ליום שמזכיר לנו כפי שאמר הרבי מליובאביץ' ש- "*אין הדבר אבוד, ותמיד ניתנת לנו ההזדמנות לתקן.*"

אפילו מי שהיה טמא, שהיה בדרך רחוקה, לא משנה מה הסיבה, יש לו הזדמנות נוספת להתקרב להשם,

יום זה נחשב ליום שמחה,

יום שבו לא אומרים בזמן התפילות את קטעי התחנון,

ונוהגים לאכול מצה שנותרה מהפסח, ורואים בה כסגולה

לרפואה, פרנסה, שפע ועוד.

הערב, יחד עם פסח שני מתקיימת גם ההילולה הגדולה של *רבי מאיר בעל הנס*,

מגדולי התנאים בדור הרביעי,

מתלמידיו המובהקים של רבי עקיבא, וממנהיגי הדור לאחר מרד בר כוכבא.

על פי הגמרא שמו המקורי היה נהוראי או מיישא, אך קיבל את הכינוי מאיר על שום שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה.

היה נשוי לברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, שנחשבה לאשה חכמה, למדנית, בקיאה בתורה.

שמו "בעל הנס" התפרסם בזכות סיפור בגמרא על חילוץ גיסתו מן השבי הרומי, וכך הסיפור הולך:

רבי מאיר ניסה לשחד את השומר לשחרר את גיסתו שהיתה כלואה בבית בושת רומי כעונש, אך זה פחד לשחררה,

ואמר לו ומה אם ייתפס הרי

אז יהרגו אותו,

אמר לו רבי מאיר לשנן את המשפט *אלקא דמאיר ענני*, ואם ייתפס יאמר אותו, ומיד יינצל, ואכן, כך היה.

היום הדליקו לו נר, שימו כמה פרוטות לצדקה, ובקשו שזכותו של רבי מאיר תשמש לזרז גאולה ברחמים לכל פרט, לעם ישראל ולעולם🙌

אז היום אנו גם נדרשים להתחבר לעשיה, לפעולה להתמדה הנצחית במשימת

הנשמה, ובערב גם מקבלים הזדמנות נוספת לתיקון

של כל מה שלא הצלחנו

לעשות במועד הגאולה הראשון,

ויכולים להתחבר לזכותו

של התנא הענק רבי מאיר בעל הנס, שזכותו תאפשר להוריד רחמים, ישועות וניסים גדולים לכל עם ישראל🙌🙌🇮🇱🇮🇱