קהילת תפילה ישראל והעולם

בוקר אור ליום שלישי, כא באדר, 10.3.26

היום יום הילולתו של רבי אלימלך מליז'נסק, אדמו"ר בדור השלישי לחסידות, מחשובי הוגיה ומבססיה של החסידות בפולין.

היה מבין תלמידיו הידועים של המגיד ממעזריטש, והאח של רבי זושא מנאפולי, על מסעותיהם המקודשים בגלות התפרסמו סיפורי חסידות רבים.

בצעירותו עוד לא הייתה החסידות נפוצה, והוא היה תלמיד של קבלה בשיטת האר"י, עד שהצטרף לאחיו ללימודי חסידות אצל המגיד ממעזריטש בעיר רובנא.

בהמשך, למד גם אצל רבי חנינא ליפא מחמילניק, תלמידו של הבעל שם טוב.

רבי אלימלך היה נוהג לערוך מסעות גלות יחד עם אחיו רבי זושא, בהם עברו במקומות רבים, ונודעו כאנשים קדושים, וסביב מסעותיהם התפתחה מסורת חסידית של סיפורי חסידות הנהוגים לספר בטישים, ובסעודת מלווה מלכה במוצאי שבת.

לאחר פטירת המגיד ממעזריטש, הפך רבי אלימלך לממשיך דרכו בחסידות בארצות גליציה (איזור אוקראינה) ופולין.

הוא הקים בית מדרש,

שימש כמורה דרך בעבודת ה',

ונודע במיוחד ביכולתו המיוחדת להחזיר אנשים בתשובה,

בדרך תורת הצדיק החסידית שפיתח.

בתקופתו עברה החסידות שינוי והתאמה להמונים.

חסידות הבעל שם טוב, בראשיתה, הורתה דרך לכל אדם מישראל, כיצד להעלות נשמתו בדרך של גאולה אישית, לפתח בו ההבנה שהעולם הזה הוא כקליפה גשמית עבור המציאות האלוקית השלימה, ודרך הבנה זו יכול האדם להתעלות מעבר לענייני העולם הזה, להתבונן ממבט גבוה כיצד המציאות משרתת את תהליך התפתחות נשמתו, וכך לתקן אותה משורשה, ולהוריד לתוכה שפע מעולמות עליונים.

משהחלה להתפשט החסידות בתקופת רבי אלימלך,

נראה היה שתפיסה זו אינה מתאימה ליישום של ההמון, שאינו מסוגל להתעלות רוחנית, לבצע עליות נשמה וכד', כפי שזכו להם הצדיקים ותלמידי החסידות הגדולים.

כך הפכה דמות הצדיק בתקופת רבי אלימלך לדמות המתווכת, שדרכה יכול האדם הפשוט להעלות נפשו, לתקנה, ולשאוב את השפע האלוקי מעולמות של מעלה.

כשהצדיק משמש להיות "הצינור" היורד לעדת חסידיו, מעלה אותם עמו,

ומזרים אליהם את השפע.

הצדיק נחשב "לתורה חיה", ועדת חסידיו נדרשה לכן לעקב בדייקנות אחר מנהגיו ואורחותיו, ללמוד ממנו כיצד להחיות את אור התורה במציאות.

רבי אלימלך לקח זאת צעד נוסף, והסביר כי אדם מישראל אינו יכול למלא את ייעודו בעבודת ה', אלא אם, יתדבק בצדיק מסוים ויתעלה באמצעותו.

ומכיוון שהצדיק מקדיש את כל-כולו להזנה רוחנית של עדתו, על עדת החסידים לתמוך בצדיק מן הבחינה החומרית הגשמית ולכלכל אותו.

חיבורו המפורסם של רבי אלימלך, הוא הספר "נעם אלימלך",

שנאספו על ידי בנו מדרשותיו של רבי אלימלך על התורה שנאמרו מידי שבת, והודפסו לספר.

ספר זה נחשב לנכס צאן ברזל בחסידות, וחסידויות רבות קובעות לימוד בו מידי שבת,

והוא מורכב משני חלקים:

חלק ראשון דרשות על פי פרשת השבוע, וחלק שני ליקוטי שושנה, אגרות קודש והנהגות האדם.

תפילת רבי אלימלך, זהו קטע תפילה שחיבר רבי אלימלך לאמירה לפני תחילת שחרית, וחלקו הולחן והפך לשיר 'אדרבה';

להלן קטע ממנו:

"אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ"

רבי אלימלך נפטר בכ"א באדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל.

בכתובת על המצבה נכתב 'נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה'.

האגדה מספרת שכשהגיעה שעתו להיפטר מן העולם,

סמך את ידיו על ראשי תלמידיו, ולכל אחד מארבעת הקרובים ביותר אליו, העביר משהו מכוחו הרוחני:

* לחוזה מלובלין, ממנו ביקש לחנוך את בן אחייניתו ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, נתן את הכוח של מאור עיניו.

* למגיד מקוז'ניץ נתן את כוחו שבלב.

* לרבי מנחם מנדל מרימנוב נתן את כוח הנשמה שבמוחו.

* לרבי מאפטא נתן את כוחו שבפיו

עוד הבטיח רבי אלימלך כי מי

שיעלה לקברו לאחר מותו,

לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.

הדליקו נר היום לרבי אלימלך, ובקשו שזכותו תשמש מליצת יושר עבורנו, ושההתקשרות עמה תסייע בידינו, להתקרב אל השם ותורתו, לתקן מן השרש תיקונינו, ולהמשיך שפע חדש לעולמנו