קהילת תפילה ישראל והעולם

מִן הַמֵּיצַר קָרָאתִי יָהּ —

עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ

(תהילים קי״ח ה')

יש חוק תנועה עמוק

מן המֵיצר — הקריאה עולה.

ומן הקריאה — נפתח מרחב.

מיצרים — גאוגרפיה

חיצונית ופנימית

גאוגרפיה —

"גאו" אדמה, "גרפיה" תיאור מתאר

מפת העולם.

מפת האדמה.

מפת האדם.

מפת הנפש.

החוץ והפנים משתקפים זה בזה.

המיצרים הגאוגרפיים —

הם הצווארים של כדור הארץ.

וכך גם באדם —

הצוואר הוא מֵיצר פרטי,

המעבר בין הראש לגוף,

בין מחשבה לעשייה,

בין תודעה להתממשות.

מֵיצר — חוק מעבר

מיצרים הם מקומות צרים

שמחברים בין מרחבים גדולים.

חוק פלא -

המעבר מתרחש דרך צמצום.

המֵיצר הוא גבול, דחק, צמצום

תודעתי ופיזי

ולצד זה —

רחם, הכנה לגילוי, שער לידה

מיצרי ים סוּף

מֵיצר של לידה מתוך צמצום

קריעת ים סוף

עם שלם עומד

בין מצרים לבין מדבר סיני

ובאמצע — ים גדול

אין מעבר ,הכל בדחק,

במהירות - מצה, לחם עוני,

זה מֵיצר הלידה

רגע שבו נדרשת קפיצה

באי־ידיעה ובתוך אמונה.

ואז

הים נחלק לשניים,

נפתח מעבר שלא

היה שם קודם,

המציאות נבקעת.

זהו שער

מהטבעי אל האלוהי.

מיצרי הוֹרְמוּז

מֵיצר של מעבר מתוך שפע

מיצר הורמוז

בין המפרץ הפרסי

ל־מפרץ עומאן

כאן הגאוגרפיה הפנימית

פוגשת את עולם החומר.

זהו מֵיצר עולמי

תוכן העולם עובר בו.

כל השפע עובר דרך נקודה צרה.

(שליטה. זרימה.)

בהסתכלות פנימית:

זהו המיצר הצווארי

של האדם.

מקום שבו לאדם יש שפע גדול

כישרונות, ידע, אור, חומר

שצריך להעביר אותו דרך מעבר צר ועדין.

דרך ענווה.

לדעת לשאת את השפע,

מצד אחד לא לתת לו להתפרץ ולעלות על גדותיו, ומצד אחד לא לחסום אותו,

אלא להעביר.זהו שער.

מיצר ים סוף ומיצר הורמוז

שני סוגי לידה

מצרים מיצר ים סוף —

מגשמי לרוחני

מיצר מתוך צמצום גדול,

קפיצה באמונה אל הלא־נודע.

מיצר הורמוז —

אור הרמז

מגשמי לרוחני

מקום של מלאות, שפע

אוצרות לב עולם,

ומעבר צר ורגיש

שמבקש דיוק.

מיצרי הלידה —

הנקודה המאחדת והמתאמת (שבת)

המיצר נקודת המעבר:

ממצב א' למצב ב'

ממה שהיה למה שמבקש להיות

למה שיהיה,

מעולם ישן

(דפוסים, הרגלים, התנהלות)

לעולם חדש

כל לידה עוברת

דרך מֵיצר

מגלות לגאולה

מהגעלה לגאולה

ימים אילו כמקבילים

לזמני יציאת מצרים

ליציאתנו מן המיצר

מברכת שנצא מן המיצר

שאנו עוברים בו עכשיו

ברחמים גמורים