קהילת תפילה ישראל והעולם

*בוקר אור ליום שלישי, ד באייר, 21.4.26, יט בעומר*

*יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה*

יום זכרון השנה מרגיש יותר נוכח וחי וקיים, ולכן גם אולי קשה הרבה יותר להכלה מכל ימי הזכרון הקודמים,

אך מנגד גם מחבר את כל עם ישראל ביחד ביום הזה

בכאב שמפלח את הלבבות, וחוצה את כל המגדרים כולם, וחולש על כל הזרמים.

אנחנו כולנו חיים, בוכים, וכואבים את האבידות הקשות מנשוא שהעם הזה סופג,

את החללים הקדושים החיילים והאזרחים שנהרגו מאז ה 7.10.23, בנוסף לכל חללי כלל מלחמות ישראל,

ובעצם אפשר לומר שכולנו חיים באופן כזה או אחר את הטראומה הזאת, את המשך הלחימה והמלחמות הנמשכות גם ברגעים אלה,

ולצד הכל-

אנו חווים וחיים את *החיים* שלא עוצרים לרגע, לצד האובדן והשכול.

עבורם, עבור אלו שהקריבו הכל למעננו...כל יום אנו מתבקשים מחדש להיות טובים יותר,

ולהרגיש ראויים יותר

להמשיך את החיים במדינה הזאת, ולהמשיך את המורשת

של העם הזה גם בעבורם ולמענם!!!

כל הסיפורים שצפים, על כל החיילים המשוררים, על המהנדסים, אנשי האקדמיה, המחקר והרפואה שלא ימשיכו את מעשיהם פה בעולם,

אך נתנו לנו את הזכות להמשיך לחיות פה ואת הציווי לעשות את המקסימום שלנו בכל יום מחדש

גם עבורם.

הם הקריבו את נפשם למען שאנו נחיה פה בבטחה, בנחת,

ולמען שלילדינו יהיו חיים יותר טובים, ועלינו לוודא שנמשיך לעשות הכל למען שכך אכן יהיה!!

היהדות מסבירה שהנשמה של אדם היא נצחית, ולכן,

מותם של הגיבורים מצד הנשמה, אינה נתפסת כאובדן.

גם אם לנו קשה לתפוס זאת,

הנשמה ממשיכה ועוברת מהמימד הפיזי למימד הרוחני,

נמצאת מהעבר השני של הצעיף, והדבר היחיד שמתכלה זה הגוף ששימש לה משכן זמני.

אומרים שנשמות חללי צה"ל ופעולות איבה זכו לקחת על עצמם מצווה של יחידי סגולה הנקראת *מות קדושים*, נפילתם בשירות למען הגנת עם ישראל מעלה את נשמתם להיכלות הכי גבוהים שיש תחת כסא הכבוד, לרקוד וללמוד תורה עם צדיקים של מעלה, ועם הקדוש ברוך הוא...

בין אם מאמינים בכך או שלא,

לנו פה יש אפשרות לקרוא תהילים לעילוי נשמתם,

וכמובן להפריח לעולם עוד ועוד פעולות להנצחתם של הנופלים, שממשיכות תוספת אור על הנשמה, והיא מתעלה עוד ועוד בזכותם, ובעצם ממשיכה את קיומה על פני האדמה כאקטיבית, בזכות הפעולות שנעשות על שמה ולזכרה.

מרגש מאוד לראות את כל מפעלי ההנצחה שקמים על שמם של הגיבורים,

בין אם עמותות התנדבות ועזרה לחיילים, לחיילים בודדים,

בין אם מיזמים של גנים ציבוריים, של מוסדות לימוד, של אקדמיות, ומה לא?!

והשבוע התפרסם על איסוף כספים להקמת *גן כתום*- שמורה ירוקה של טבע ומרחבים,

מקום למשפחות להינות ולנפוש בו שיוקם לזכר הביבסים.

ענין נוסף שגובר בתקופה האחרונה הוא בקשת משפחות שכולות לקחת את זרע הבן הנופל ולהמשיך אותו, ובכך להמשיך את הבן על ידי הבאת תינוק- צאצא לעולם שימשיך אותו, ויכניס תקווה ואושר חדשים לחייהם.

באופן מסוים זה מאוד מזכיר את מצוות הייבום הקיימת בתורה,

המבקשת מאח להנשא לאשת אחיו שמת ללא צאצאים, ולהעמיד לו צאצאים,

כשהילד הראשון שיוולד הוא למעשה על שם האח המנוח,

והזהר הקדוש מסביר זאת כגלגול שלו.

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל מתחבר לנו בהתאמה מושלמת עם תיקון *הוד שבתפארת*, ההוד היא הקדושה שבספירת התפארת, שהיא ספירת הלב המחברת בתוכה את כל מידות נפש האדם, יחד אל קו האמצע, קו הרחמים והאמת.

מידת ההוד מחברת את האדם אל שיא הענווה והקדושה,

באיזשהו מקום מבקשת מהאדם לבטל את ה"אני" את עצמו,

ומבקשת ממנו להרגיש חלק בלתי נפרד מהבריאה כולה,

מידת התפארת- פאר הלב

מחברת את האדם למהות הוויתו, לדרך האמת, וביחד

ההוד שבתפארת מתארים כל כך ברגישות את היום הזה

שכולו מוקדש לגיבורים הענקיים של החיים, ולמשפחותיהם שהקריבו את היקר להם מכל,

וביום הזה כל עם ישראל מבקש לעטוף אותם, ולחזק אותם,

אך חשוב שנזכור שהציווי עלינו להיות שם כל זמן שצריך בשבילם!

לעזור להם לקום ליום חדש,

לסייע להם במיזמים ובמפעלי הנצחה שיתנו גם להם את כל הסיבות הנכונות להמשיך בחיים.

ביום הזה כל עם ישראל מתייצב ביחד כאיש אחד עם הכאב, עם הזכרון, עם האובן והשכול,

אך גם עם הניצוץ של התקווה, של התפילה, של הרצון לשלום אמת, ולחיים של הגשמה, עשיה, מסורת, ערכים, בניה, מחקר, פיתוח, וכל מה שהחיים מציעים...

ובישראל הכל מתמזג ומתחבר ביחד, ובערב נצא מזכרון לשמחה, לעצמאות, להכרה בכל ההישגים האדירים של המדינה,

שהם ההישגים של כל אותם גיבורים, יחד עם כל אחד מאתנו שביחד מרכיבים את התמונה השלימה.

יהי זכרם ברוך של כל הנופלים,

ומי יתן ואלו יהיו החללים האחרונים של מלחמות,

ובקרוב ממש אולי גם נחזה בתחיית המתים

🕯️🕯️🙌🙌🕎🕎